טיפול הילינג נולד מתחום הסיעוד בסוף שנות השמונים, כשיטת טיפול במרכזה המטפל והמטופל משתתפים בתהליך הריפוי. יתרונות הטיפול כוללים הפחתת מתח, חרדה, כאבים ותסמיני דיכאון, תוך שיפור הרגיעה ותחושת הרווחה הכללית.
אנשים רבים מגיעים לטיפול הילינג כאשר הם פצועים, מפוחדים, מתוסכלים, מבולבלים או נמצאים בכאב. לעיתים הם רואים בגופם אויב שבגד בהם. תפקיד ההילר הוא לפעול כמתווך בין המטופלים לבין גופם. אחד השירותים החשובים ביותר אותם הוא מציע הוא לסייע למטופלים להבין את תהליך הריפוי באופן משמעותי, ולהעצים את מעורבותם.
שלב קריטי בפיתוח יכולת זו הוא העמקת הבנת האופן בו טיפולי גוף מבוצע על הרקמות. מטופל חייב להכיר באירועים מסויימים המתרחשים בעקבות פציעה, תסמינים וסימנים הקשורים לנזק, וטיפול ברקמות. כך הוא מזהה היכן הוא נמצא ברצף הריפוי, מה התחושות והשינויים הפונקציונאליים להם הוא יכול לצפות, והשיטות לתמוך בשיקום התפקוד האופטימאלי.
טיפול הילינג משלים טכניקות ריפוי אחרות, כולל פרקטיקה רפואית מקובלת בבתי חולים, מרפאות וטיפול ביתי, וטיפולים דוגמת עיסוי, דמיון מודרך, תרפייה במוסיקה, דיקור, ביופידבק ופסיכותרפיה. הטיפול אינו ניתן כתרופה.
שלבי הריפוי
מגע מרפא הוא טיפול ידני, במהלכו משתמש המטפל בידיו על או מעל גוף המטופל, על מנת לשחזר, להמריץ ולאזן את חוסר האיזון בשדה האנרגטי של המטופל, במטרה לשפר את הבריאות, הרווחה או על מנת להקל על מצבים רפואיים מסוימים.
במהלך הטיפול, המטפל מתחיל בתהליך שנועד להרגיע את הנפש, להעניק למטופל תחושת חמלה, ולהית נוכח עימו באופן מלא. בהמשך מתמקד הרופא בהתכוונות טובה ביותר של המטופל ומניח את ידיו בקלילות על גוף המטופל, או מבצע תנועות ידיים גורפות מעל לגוף.
הטיפול מתבצע בשלושה שלבים: תגובה, טיפול ושיקום דלקתי. לכל שלב קיימת מטרה מסוימת, והוא מאופיין בתסמינים וסימנים נפוצים.
טיפול הילינג מתחיל בעקבות פציעה טראומטית עם תגובה דלקתית מיידית. עוצמת התגובה תלויה בחומרת הנזק לרקמות ועשויה להשתנות מאדם לאדם. בשלב זה, הרקמות הפצועות משחררות כימיקלים אשר מושכים משאבים לאזור הפציעה, מתריעים בפני הגוף על הנזק שהתרחש, ומעכבים אפשרות פגיעה נוספת.
דלקת מתאפיינת בחמישה סימנים: נפיחות, חום, אובדן תפקוד, אדמומיות וכאב.
תחושת הכאב הנוצרת במהלך התגובה הדלקתית משפיעה על הרקמות הסובבות את אזור הפגיעה. המטופלים מתארים בדרך כלל כאב קבוע באזור נרחב אשר מגביל באופן משמעותי את התפקוד. יתכן שהם יתקשו לבודד את מיקום הפציעה בשלב הראשוני, והקושי במנוחה או שינה הוא תופעה שכיחה. תסמינים אלו יימשכו כל עוד הכימיקלים הדלקתיים נותרים פעילים בתוך הרקמה.
הטיפול עלול לארוך חודשים או שנים, בהתאם לחומרת הפגיעה ודרישות ריפוי הרקמות. הצלחת הטיפול כרוכה בהתקדמות הדרגתית של פעילויות פונקציונאליות והסתגלות מתאימה של הרקמות. יש לעודד את המטופלים לשוב לפעילות אותה ביצעו בעבר, על מנת לסייע להם לזהות דפוסי פעילות מפצים, לשפר את המודעות לגוף, ולשוב לתנועות פונקציונאליות יותר. פיקוח ההילר נחוץ לשם שיקום מלא של התפקוד, הכרוך בסיוע של מטפלים פיסיים, מרפאים בעיסוק או מאמני כושר.